פפרמינט שרימפס - Peppermint Shrimp

למרות שנחשב לאחד הנקאים שרימפס זה התפרסם בעיקר בשל תאבונו לאיפטזיות, שהפך אותו לפופולארי במיוחד באקווריומי ריף.

0.0
מק"ט: 1749
שם מדעי: Lysmata sp. - wurdemanni, boggessi, ankeri, bahia etc
תוספים: קלציום, מגנזיום, פוטאסיום, יוד
גודל אקווריום: מ100 ליטר לבוגר או לקבוצה, מימדים מומלצים - 80X40X40 ס"מ ומעלה
צבע: אדום, בורדו, ורוד
מאפייני מים: 22-28 צלסיוס, 380-450 קלציום, dKH 8-12, pH 8.1-8.4, sg 1.020-1.026
גודל: עד 5 ס"מ בממוצע
קושי גידול: קל עד בינוני - לא רגיש ומסתגל בקלות לחיים באקווריום
משפחה: גבנוניתיים – Hippolytidae
מקור: האיים הקאריביים
אישיות: שקט ולרוב לא יפגע בדיירים אחרים באקווריום. מסוגל לאכול איפטזיות
מזון: אוכל כל - בטבע ניזון מטפילי דגים, חסרי חוליות ופגרים
זרימות מים: מומלץ לספק מספר ראשי כח כיוון שחסילון זה זקוק למים מחומצנים היטב

הפפרמינט שרימפס הוא שם כולל למספר זנים של חסילונים בעלי מראה דומה. הזן המוכר ביותר של פפרמינט שרימפס הוא Lysmata wurdemanni, שנפוץ באזור הקאריביים, והתפרסם גם כ"תרופה" לטפילי דגים וגם בשל העובדה שהוא מסוגל לטרוף את השושנות הטורדניות מסוג איפטזיה (Aiptasia), מה שהפך אותו למבוקש במיוחד. הוא קיבל את שמו עקב הפסים האדומים שרצים לאורך גופו. למרות שמדובר בנקאים, שרימפסים מקבוצת הפפרמינט מסתמכים יותר על ליקוט מזון ופחות על ניקוי דגים מטפילים.

בטבע חסילון זה מצוי בחלקים הסלעיים של השונית בעיקר בתוך מערות, היכן שמתגורר בקבוצות ומבלה את רוב זמנו מליקוט מזון אשר נסחף למערה, או חסרי חוליות שגדלו בה. כאש דג מתקרב למערה שלו, לעיתים ישמש כנקאי. גם באקווריום הביתי לרוב יבחר מערה שתשמש כביתו, אך ייצא ממנה בכדי לחפש מזון, במיוחד בזמן האכלה. מומלץ להאכיל סרטן זה במזונות יבשים בשריים.

חסילון זה לרוב לא פוגע בדיירים אחרים באקווריום, אך לעיתים פעולת הניקיון הנמרצת שלו יכולה להציק לדגים ובחיפושו אחר מזון הוא מסוגל לגנוב מזון הניתן לשושנות ואלמוגים, לכן חשוב שיישאר שבע. כאשר רעב יש חשש שיפתח תאבון לזואנטידים, פטריות ואלמוגים אחרים, אך זה קורה רק לעיתים נדירות. כמו כן חסילון זה ביישן יחסית לשאר הנקאים ונדרש זמן רב עד שיתרגל לביתו החדש.

קיימים מספר זני חסילונים דומים לזן זה, לדוגמא הבוגיסי שרימפס (Lysmata boggessi), אשר ניחנים בהתנהגות דומה ודורשים טיפול זהה.

מומלץ לקריאה: מדריך להקמת אקווריום שרימפסים.

איך מטפלים בו?

  • סרטן זו רגיש יחסית לתנאי המים לכן מומלץ להכניסו רק לאקווריום מבוסס.
  • הבעיה העיקרית תהיה לספק תנאי מים הולמים לריף ביחד עם האכלות יומיות.
  • מערות ומקומות מסתור אחרים יעזרו לו להתאקלם מהר יותר לאקווריום.

עם מי ניתן לשלב?

  • לרוב לא יפגע בדגים, אך דגים גדולים וטורפים יכולים לפגוע בו.
  • ניתן לשלב עם בני מינו באקווריום מרווח, וניתן לשלב עם חסילונים אחרים באקווריום.
  • לרוב לא יפגע באלמוגים וחסרי חוליות אחרים, באצות או בצמחים.

סרטנים ושרימפסים נבדלים מבעלי חיים אחרים לא רק בכמות רגליהם. לעומת בני אדם, כלבים או דגים אין להם עצמות בתוך גופם, לכן הם נקראים חסרי חוליות. למרות זאת, לעומת חסרי חוליות כמו מדוזות, תולעים או תמנונים, הסרטנים והשרימפסים ביחד עם קרוביהם החרקים והעכבישים ניחנים בשלד חיצוני אשר עוטף את גופם בלוחות חסינות וקשיחות. המארה וההתנהגות המיוחדים של בעלי חיים אלו הופכים אותם למבוקשים באקווריום הביתי, אך יש לבדוק היטב אם הסרטן או השרימפס שבחרתם מתאים לאקווריום שלכם.

מדובר בשרימפס ממשפחת הגבנוניתיים – Hippolytidae, משפחת חסילונים מגוונת אליה משתייכים הנקאים הנפוצים באקווריום וגם מיני הסקסי שרימפס מהסוג תור (Thor).

שרימפס זה שייך לסוג ליסמטה, או בשמם העברי נקיין - Lysmata. סוג זה כולל את השרימפסים הנפוצים והפופולאריים ביותר בתחביב כמו השרימפס נקאי, הפייר שרימפס והפפרמינט שרימפס. החסילונים בסוג זה התפרסמו בשל היותם נקאים טבעיים המסירים טפילים מדגים. כמו כן, החסילונים בסוג זה מסוגלים להחליף את מינם לאורך חייהם וידועים מקרים רבים של רבייה באקוורים.