מולי ייחודי זה הוא גרסא קצרת גוף של המולי מפרש אשר מתאימה יותר לאקווריומים קטנים.
שם מדעי:
"Poecilia sp." Balloon Molly
גודל אקווריום:
מ30 ליטר לבוגר, מ100 ליטר לקבוצה. מידות אקווריום מומלצות 70X40X40 ומעלה
צבע:
שחור, לבן, כתום
מאפייני מים:
22-30 צלסיוס, dKH 10-25, pH 7.0-9.0
גודל:
עד 5 ס"מ בממוצע
קושי גידול:
קל עד בינוני - לא רגיש ומסתגל בקלות לחיים באקווריום
משפחה:
גמבוזיים - Poeciliidae
מקור:
חוות גידול
אישיות:
שקט ולרוב לא פוגע בדיירים אחרים באקווריום.
מזון:
אוכל כל - בטבע ניזון בעיקר מאצות וחסרי חוליות
הערה:
רגיש יחסית למולים אחרים.
מדובר בדג ממשפחת הגמבוזיים - Poeciliidae , משפחת אידרונאים שכוללת כיום יותר מ40 סוגי דגים מאפריקה ומרכז ודרום אמריקה. כל המינים ממרכז ודרום אמריקה למעט אחד (Tomeurus gracilis) משריצים וולדות חיים במקום להטיל ביצים כרוב הדגים, לכן זכו לשמם העממי – דגים משריצים.
דג זה שייך לסוג פציליה -Poecilia , שמשמעו צבעוני. סוג זה כולל את המולים, הגופי ואת הגופי אנדלרי. המינים בסוג זה מפגינים סתגלנות גבוהה כאשר מדובר בתנאי המים, וחלקם אף מסוגלים לעבור ממים מתוקים למים מלוחים ולהיפך. הדגים מסוג זה מצויים במגוון אזורי מחייה במרכז ודרום אמריקה וכולם משריצים וולדות חיים.
איך מטפלים בדג מולי בלון?
דג זה לא רגיש לתנאי המים אך מומלץ להכניסו רק לאקווריום מבוסס. כל עוד מדובר בדגים ממקור מהימן ותנאי המים הולמים לא יהיו בעיות מיוחדות בגידולו. צמחים יעזרו לו להתאקלם מהר יותר לאקווריום.
עם מי ניתן לשלב את המולי בלון?
ניתן לשלב עם דגים שקטים, אך דגים תוקפניים יכולים לפגוע בו. עוד ניתן לשלב עם משריצים אחרים (יכולות להיווצר הכלאות) ומומלץ לגדל בקבוצות. לרוב לא יפגע בשרימפסים וחסרי חוליות אחרים או בצמחים.
דגי המולים הם בין הדגים הנפוצים והמוכרים ביותר באקווריום הביתי שהתחילו לגדל עוד בתחילת המאה העשרים. במאה השנים האחרונות פותחו מגוון הכלאות של המולי, כשהפופולאיות ביותר הן המולי השחור, המולי בלון והמולי מפרש. את שמם הם קיבלו כיוון שבעבר השתייכו לסוג מולינזיה - Mollienesia, אך כיום כל המולים משתייכים לסוג פציליה ביחד עם הגופים.
בטבע קיימים מינים שונים של מולי המצויים במגוון עצום של אזורי מחייה החל ממישורי הצפה וביצות מנגרוב וכלה במערות, עם מספר אוכלוסיות במים מלוחים. רוב מיני המולים מצויים במרכז אמריקה, אך קיימות אוכלוסיות פרא בארצות רבות ברחבי העולם. תזונתם הטבעית מורכבת בעיקר מאצות אך כוללת גם חרקים ופלנקטון.
את הזנים המבוייתים הפופולאריים פיתחו ממספר מינים של מולי: מולי מקסיקני (Poecilia mexicana), מולי קצר סנפיר (Poecilia sphenops) ומולי מפרש (Poecilia latipinna). המולי מפרש המבוית כולל גם את המולי מפרש המקסיקני (Poecilia velifera) בין אבותיו. דגים אלו, למרות עמידותם, מעדיפים מים בסיסיים וקשים, וגידולם במים רכים יגרום לבעיות בריאות. כמו כן עקב דורות של רבייה באקווריומים כל הזנים ידרשו מחמם.
המולי בלון הוא בין הנפוצים (אם לא הנפוץ ביותר) מזני המולי שמגדלים באקווריום, ופותח תחילה בתור גרסא קצרת גוף ו"חמודה" יותר של המולי מפרש בדומה לדגי הזהב עגולי הגוף. למרות שגודלו הסופי הקומפקטי מאפשר לגדלו באקווריום קטן יחסית, צורת גופו לעיתים גורמת לבעיות בריאות ככל שהדג מתבגר. למרות שיותר רגיש משאר זני המולים עדיין מדובר בדג שעמידותו וסתגלנותו הופכת אותו לאחד הדגים הטובים ביותר למגדל המתחיל.
צבעים נפוצים – שחור, לבן, דמתי ואלבינו כתום.