דג המולי השחור הוא העמיד והסתגלן שבמולים הנפוצים באקווריום, אך ידרוש חימום ומים קשים ובסיסיים ויעדיף את חברת בני מינו.
שם מדעי:
"Poecilia sp. "Black Molly
גודל אקווריום:
מ30 ליטר לבוגר, מ100 ליטר לקבוצה. מידות אקווריום מומלצות 70X40X40 ומעלה
צבע:
שחור, לבן, צהוב
מאפייני מים:
22-30 צלסיוס, dKH 10-25, pH 7.0-9.0
גודל:
עד 5 ס"מ בממוצע
קושי גידול:
קל עד בינוני - לא רגיש ומסתגל בקלות לחיים באקווריום
משפחה:
גמבוזיים - Poeciliidae
מקור:
חוות גידול
אישיות:
שקט ולרוב לא פוגע בדיירים אחרים באקווריום.
מזון:
אוכל כל - בטבע ניזון בעיקר מאצות וחסרי חוליות
מדובר בדג ממשפחת הגמבוזיים - Poeciliidae , משפחת אידרונאים שכוללת כיום יותר מ40 סוגי דגים מאפריקה ומרכז ודרום אמריקה. כל המינים ממרכז ודרום אמריקה למעט אחד (Tomeurus gracilis) משריצים וולדות חיים במקום להטיל ביצים כרוב הדגים, לכן זכו לשמם העממי – דגים משריצים.
דג זה שייך לסוג פציליה -Poecilia , שמשמעו צבעוני. סוג זה כולל את המולים, הגופי ואת הגופי אנדלרי. המינים בסוג זה מפגינים סתגלנות גבוהה כאשר מדובר בתנאי המים, וחלקם אף מסוגלים לעבור ממים מתוקים למים מלוחים ולהיפך. הדגים מסוג זה מצויים במגוון אזורי מחייה במרכז ודרום אמריקה וכולם משריצים וולדות חיים.
איך מטפלים בדגי מולי?
דג זה לא רגיש לתנאי המים אך מומלץ להכניסו רק לאקווריום מבוסס. כל עוד מדובר בדגים ממקור מהימן ותנאי המים הולמים לא יהיו בעיות מיוחדות בגידולו. צמחים יעזרו לו להתאקלם מהר יותר לאקווריום.
עם מי ניתן לשלב דג מולי?
ניתן לשלב עם דגים שקטים, אך דגים תוקפניים יכולים לפגוע בו. ניתן לשלב עם משריצים אחרים (יכולות להיווצר הכלאות) ומומלץ לגדל בקבוצות. לרוב לא יפגע בשרימפסים וחסרי חוליות אחרים או בצמחים.
דגי המולים הם בין הדגים הנפוצים והמוכרים ביותר באקווריום הביתי שהתחילו לגדל עוד בתחילת המאה העשרים. במאה השנים האחרונות פותחו מגוון הכלאות של המולי, כשהפופולאיות ביותר הן המולי השחור, המולי בלון והמולי מפרש. את שמם הם קיבלו כיוון שבעבר השתייכו לסוג מולינזיה - Mollienesia, אך כיום כל המולים משתייכים לסוג פציליה ביחד עם הגופים.
בטבע קיימים מינים שונים של דגי מולי המצויים במגוון עצום של אזורי מחייה החל ממישורי הצפה וביצות מנגרוב וכלה במערות, עם מספר אוכלוסיות במים מלוחים. רוב מיני המולים מצויים במרכז אמריקה, אך קיימות אוכלוסיות פרא בארצות רבות ברחבי העולם. תזונתם הטבעית מורכבת בעיקר מאצות אך כוללת גם חרקים ופלנקטון.
את הזנים המבוייתים הפופולאריים פיתחו ממספר מינים של דגי מולי: מולי מקסיקני (Poecilia mexicana), מולי קצר סנפיר (Poecilia sphenops) ומולי מפרש (Poecilia latipinna). המולי מפרש המבוית כולל גם את המולי מפרש המקסיקני (Poecilia velifera) בין אבותיו. דגים אלו, למרות עמידותם, מעדיפים מים בסיסיים וקשים, וגידולם במים רכים יגרום לבעיות בריאות. כמו כן עקב דורות של רבייה באקווריומים כל הזנים ידרשו מחמם.
דג המולי השחור הוא בין הנפוצים (אם לא הנפוץ ביותר) מזני המולי שמגדלים באקווריום, והכי קרוב בצורתו והתנהגותו למיני המולים קצרי הסנפיר הטבעיים, אם כי פחות עמיד מהם. כיוון שסנפיריו קצרים יותר ניתן לשלב אותו עם דגים אשר עלולים לנגוס בסנפיריהם של מולים מפרשיים, ועקב צורתו האנטומית ה"נכונה" הוא סובל מפחות בעיות בריאות מהמולי בלון. כל אלה ביחד עם גודלו הסופי אשר קטן יחסית לשאר הזנים הופכים אותו למתאים ביותר למגדלים מתחילים. נפוץ בצבעים שחור, לבן וצהוב.