החלטתם לגדל את מלך דגי המים המתוקים? המון מזל טוב!
גילוי נאות- מדובר בדג האהוב ביותר על כותבי המאמר! דג חזק בהרבה מכפי שתופסים אותו לצערנו בארץ, שעם גידול נכון ומדוייק יעניק אושר אדיר למגדלים. רק אל תגידו שלא הזהרנו- עד מהרה הדבר היחיד שתסתכלו עליו באקווריום הוא הדג הזה 😊
בכדי לחסוך לעצמכם כאבי ראש, כסף, ודגים מתים או חולים- ריכזנו עבורכם כל מה שצריך לדעת על הדג המדהים הזה וגידולו! בפרופילים באתר שלנו תוכלו לראות מידע מפורט עבור דיסקוסים, ומספר זנים של הדג, במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע על דג הדיסקוס באופן כללי.
אז... מה זה בכלל דג דיסקוס?
מדובר בדג ממשפחת האמנוניים -ציקלידים. דג זה שייך לסוג סימפיזודון - Symphysodon, שהדגים בו מתאפיינים בצורת גוף עגולה ופחוסה המזכירה דיסקוס, לכן קיבלו את שמם– דיסקוסים.
כל מיני הדיסקוסים בטבע הם דגי להקה מובהקים ומומלץ לגדל אותם בלהקה של לפחות 8 פריטים. בלהקות קטנות יפגינו תוקפנות שתביא לתמותה של הדגים עד שישאר רק זוג או הדג הדומיננטי. כמו כן כאשר לא בלהקה הדיסקוס הופך להססן ולרוב ימות עקב סטרס.
יש לציין שכשהדג מגיע לגודל בוגר הוא פחות מתנהג כדג להקה ובשלב זה ניתן לאכלס גם בקבוצות קטנות יותר או בזוג (זכר ונקבה). מומלץ מאד לא "לחפש מציאות" ולנסות לקנות בזול כשהם צעירים מאד, סבירות גבוהה ביותר שלא תזכו להנות מהם בגודל בוגר מאחר וימותו בטרם עת.
גידול דיסקוסים:
הדיסקוסים מגיעים אלינו מהאמזונס שבדרום אמריקה. באמזונס שלושה אזורים מרכזיים- מים שחורים (עשירים בטנין, דלים במינרלים ובעלי PH נמוך), מים לבנים (עשירים במינרלים) ומים מעורבבים. הדיסקוסים הנפוצים שמגדלים היום בעיקר הם גידול שבי והם שונים מאד מדיסקוס הטבע המקורי.
דורות של הסתגלות גרמו לו לחיות היטב במים שלנו. רובם המוחלט של הזנים הנפוצים בשוק יסתדר היטב במי הברז בארץ, גם אם הם מעט קשים ובעלי PH גבוה יחסית, ההסתייגות היחידה היא במידה ומעוניינים ברבייה- לשם כך חובה להשתמש במי אוסמוזה אחרת גם במקרה של הטלה לא יבקעו כמעט ביצים והבודדים שיבקעו לא ישרדו ככל הנראה!
רבייתם היא תהליך ארוך ומורכב הכולל יצירת זוג, בידודו לאקווריום נפרד, שימוש במי אוסמוזה, והמתנה לאחר מספר הטלות וצבירת ניסיון של הזוג לבקיעת הוולדים ולטיפול נכון של ההורים בהם.
הזנים הביתיים ודיסקוסים שגדלו בחוות לרוב יהיו גדולים משמעותית מאלו שבטבע. הסיבה לכך היא השינוי המהותי בתזונה שלהם – בטבע הדיסקוסים ניזונים בעיקר מרפש שהצטבר על שורשים וענפים שהוצפו, ומזרעים, אצות וחסרי חוליות שנמצאים בתוכו. בחוות הגידול ובאקווריום מגדלים אותם בעזרת מזון עשיר בחלבונים כמו קציצות לב בקר, מה שגורם להם להגיע לגדלים מרשימים. מומלץ לתת להם אוכל לדגים איכותי ייעודי לדיסקוסים ופעם בשבוע "לפנק" עם אוכל קפוא איכותי.
נקודה חשובה אחרת היא רגישותם של הדיסקוסים לאמוניה – כיוון שרובם באים ממים חומציים או ניטרליים בטבע הדיסקוסים רגילים יותר לאמוניום, אשר הופך לאמוניה במים בסיסיים. רגישות זאת מדגישה את הצורך במערכת סינון עוצמתית באקווריום עם דיסקוסים. מדובר על פילטר חיצוני שמסנן את המים לפחות 4 פעמים בשעה (אקווריום 300 ליטר- פילטר שמסנן 1200 ליטר בשעה לפחות).
מה עוד חשוב לדעת להקמת אקווריום דיסקוסים?
ציקליד הינו דג רגיש במיוחד לתנאי המים, לכן מומלץ למגדלים מנוסים או מגדלים בליווי צמוד של צוות החנות. הבעיה העיקרית תהיה נטייתו הטבעית להססנות שתמנע את שילובו עם דגים פעילים במיוחד או תוקפניים. יש להתייעץ ולחשוב היטב על השילוב עם דגים אחרים באקווריום. מקומות מסתור בצורת גזעים סבוכים או צמחיה עבותה יעזרו לו להתאקלם מהר יותר לאקווריום.
אנו ממליצים מאד על רכישת ויטמינים לדיסקוסים שנמכרים בחנות, אלו מסייעים להם גם בשלב הראשוני להתאקלם, אך בעיקר- בשימוש שוטף (אחת לשבוע וחצי), מונעים את מחלת ה"חור בראש" שנפוצה אצלם ונגרמת בעיקר מחוסר בויטמינים! בניגוד לדעה הרווחת אין שום מניעה לגדל דיסקוסים עם צמחייה, אלא שיש לבחור צמחים שיכולים לשרוד בטמפ' הגבוהה שהדיסקוס דורש (28-32 מעלות), ושאינם דורשים יותר מדי גיזום שמרתיע את הדגים הרגישים הללו, כמו אנוביה, וולנסריה וכדומה.
אילו דגים ניתן לשלב באקווריום דיסקוסים?
דיסקוסים לרוב לא יפגע בדגים שקטים, אך דגים תוקפניים יותר יכולים לפגוע בו. השילוב האידאלי הוא עם להקות גדולות של טטרות. מומלץ מאד השילוב עם הטטרה קרדינל וטטרה אף אדום. גם השילוב עם שרימפס ג'פוניקה מומלץ ביותר, בייחוד אם קיימת צמחייה באקווריום.
יש לבחור היטב את השילוב עם שוכני הקרקעית ("הדגים המנקים"), מכיוון שמספר סוגים נוטים להציק לו ולמצוץ את המוקוס שלו, דבר שעלול להוביל למחלות ואף למוות! יש להמנע משילוב עם שמרלה, אוטוצינקלוס, בוטיות. ההמלצה היא להשתמש לנקיון האצות באנציסטרוסים בעיקר וכאמור בג'פוניקות, ולסיוע בטיפול ברפש ובשאריות על הקרעית להשתמש בקורידורסים.